מה הם ה-SDG's (יעדי הפיתוח בר קיימא)?
בשנת 2015, הציב האו"ם לעצמו כארגון, ול- 193 המדינות החברות בו – 17 יעדי מפתח גלובליים מרכזיים הנפרשים על מגוון תחומי החיים של כלל אזרחי כדור הארץ – כשהשאיפה היא לממש יעדים אלו עד שנת 2030.
החל ממיגור העוני ועד לשוויון מגדרי, ומייצוב משבר האקלים ועד שיפור החינוך – כלל המדינות החברות בארגון התחייבו לעשות מאמצים כדי לשאוף לקידום מטרות אלו – המשפיעות על חיי היום-יום של כל אחת ואחד מאתנו.
אז בואו נצלול אל תוך 17 היעדים, המהווים את המצפן המוסרי, המעשי והאידאולוגי של האו"ם:
1. מיגור העוני – לשים קץ לעוני על כלל צורותיו – ובכל מקום.
תאמינו או לא, למעלה מעשרה אחוז מאוכלוסיית כדור הארץ חיה על פחות מ- 6 שקלים ליום! העוני הזה, שנמשך במדינות רבות עד היום – גורם למחסור במזון, חשמל, מי שתייה, דיור, תרופות ואף ביגוד בסיסי – גורם למחלות ומוות בטרם עת. האוכלוסייה הפגיעה ביותר היא ילדים – שמהווים למעלה מ- 50% מהחיים בעוני קיצוני.
היעד הזה, מתבטא במיגור העוני באופן מוחלט עד שנת 2030 – ע"י זיהוי האוכלוסיות הפגיעות, הענקת משאבים ושירותים בסיסיים, תמיכה באוכלוסיות שנפגעו מאסונות טבע, שינויי אקלים ומלחמות, תמיכה סוציאלית, נפשית ומגדרית ועוד.
2. אפס רעב – מיגור הרעב והשגת ביטחון תזונתי, לצד קידום חקלאות בר-קיימא.
לכמעט מיליארד בני אדם בכדור הארץ אין היכולת להשיג את כמות האוכל הדרושה עבורם – מהם כמאה מיליון ילדים שנמצאים בתת-משקל מסכן חיים.
יעד זה שם לעצמו מטרה לסיים את הרעב עד שנת 2030. זאת, ע"י הכפלת היעילות החקלאית, יצירת מערכות ייצור אוכל יציבות, מניעת הגבלות על סחר וייצור חקלאי, שיתופי פעולה בינ"ל להבטחת יציבות בשוק המזון ועוד.
3. בריאות טובה ורווחה – קידום חיים בריאים יותר, ורווחה אנושית לכל הגילים.
המטרות המרכזיות הינן מיגור המחלות המדבקות, הפחתת תמותת תינוקות ונשים בהריון, הפחתת תמותת ילדים, הפחתת מחלות הנגרמות כתוצאה מזיהוי אוויר, מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מתאונות דרכים ומניעת התמכרויות לסמים ולאלכוהול.
4. חינוך איכותי – קידום חינוך ברמה גבוהה עם הזדמנויות שוות לכולם.
קשה לתפוס שבמדינות מתפתחות – אחת מארבע ילדות לא הולכת לבית הספר.
המטרה ברורה: נגישות לחינוך איכותי חייבת להיות זמינה לכולם. בנייה ושיפור בתי הספר היסודיים, חינוך שוויוני וללא אפליה, ידיעת קרוא וכתוב וחשבון, ייצוב המוסדות החינוכיים כמקום בטוח, הרחבת מלגות, שיפור מיומנויות, הגדלת היצע המורים ועוד.
5. שוויון מגדרי – השגת שוויון בין המינים והעצמת נשים ונערות.
הנתון העצוב מדגיש כי יותר מאחת לשלוש נשים בעולם חוותה אלימות פיזית או מינית.
יעד זה שם לעצמו מטרה לשים קץ לכל צורות האפליה נגד כל הנשים והנערות בכל מקום, על כל המשתמש מכך: מניעת נישואים כפויים, מיגור האלימות, הניצול והסחר בנשים, עידוד שותפות מלאה של נשים בתפקידי קבלת החלטות, קידום נשים בתחומים שונים בחברה.
6. מים נקיים ותברואה.
הבטחת זמינות של מים נקיים ותברואה לכלל אזרחי כדור הארץ. נכון ל- 2015, כמעט למיליארד בני אדם לא הייתה גישה זמינה למים נקיים בסיסיים. המטרה של יעד זה היא הבטחת נגישות למים נקיים במחיר שוויוני וסביר, שיפור איכות המים, שיפור התברואה בדגש על אוכלוסיות בסיכון, שיפור המצב התברואתי במדינות מתפתחות, שיפור מערכות אקולוגיות מסוגים שונים.
7. אנרגיה נקייה.
גישה זמינה ומודרנית לאנרגיה. אחד לעשרה בני אדם חי ללא חשמל. המטרה להבטיח גישה אוניברסלית לשירותי אנרגיה ברי השגה, מודרניים ואמינים. בנוסף, הכפלת השיפור ביעילות אנרגתית, הגדלת האחוז הגלובלי של אנרגיה מתחדשת, דגש על שיפור ופיתוח שירותי האנרגיה במדינות מתפתחות.
8. עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית.
קידום צמיחה כללית מתמשכת וברת קיימא. על מנת להבטיח צמיחה כללית מתמשכת, עלינו להגן על זכויות עבודה לכלל האוכלוסיות ובאופן ספציפי מיגור מוחלט של העבדות המודרנית והעסקת ילדים. עלינו ליצור גיוון, חדשנות ושדרוג יעילות כלכלית השגת רמות גבוהות יותר של פריון כלכלי, שיפור יעילות המשאבים בצריכה ובייצור, העסקה הוגנת לכלל האוכלוסיות עם שכר שווה, הגנה על זכויות עובדים, קידום תיירות בר-קיימא, מיגור שימוש בילדים לצרכים צבאיים.
9. תעשייה, תשתיות וחדשנות.
בניית תשתיות חסינות, קידום תיעוש מכליל ובר קיימא וטיפוח חדשנות.
פיתוח תשתיות איכותיות, אמינות, ברות קיימא ועמידות, לרבות תשתיות מקומיות ותשתיות חוצות גבולות, שיפור המחקר המדעי והיכולות הטכנולוגיות במדינות מתפתחות.
10. צמצום אי-השוויון.
צמצום אי-השוויון בין ובתוך מדינות.
ב- 1980, 1% העשיר בעולם החזיק ב- 16% מההכנסה העולמית – הדבר מוביל לאפליה של קבוצות אחרות. היעד כולל צמצום הפערים והשגת מצב בו כל אדם תלוי כלכלית בעצמו ולא באחרים.
עד לשנת 2030, להשיג באופן הדרגתי ומתמשך צמיחה של 40% התחתונים של האוכלוסייה בשיעור גבוה מהממוצע הלאומי, הבטחת הזדמנויות שוות, אימוץ מדיניות של שכר הוגן, שיפור רגולציה ופיקוח על מסחר.
11. ערים וקהילות מקיימות.
האוכלוסייה העולמית בגידול מתמשך, עלינו להמשיך בבניית ערים על מנת לאכלסה.
על מנת להבטיח שרידות של חיים על פני כדור הארץ עלינו להמשיך בבנייה של ערים בטוחות, משגשגות עם חיי חברה, תרבות, פנאי ועוד. יעד זה שואף להבטיח גישה למגורים ראויים לכלל בני האדם, שדרוג שכונות עוני ומערכות תחבורה עירוניות, שיפור העיור בכלל המדינות.
12. צריכה וייצור אחראים.
עלינו להגיע למצב אופטימלי של שימוש יעיל ונבון במשאבי הטבע שלנו, ובו: הפחתת פסולת המזון העולמית, עידוד מחזור, ניהול פסולת כימית, חיזוק טכנולוגי במדינות מתפתחות, פיקוח ורגולציה על צריכה ועוד.
13. שינוי אקלים.
נקיטת צעדים פרקטיים למאבק בשינויי האקלים ובהשלכות הנובעות ממנו. מתוך הבנה שמדובר בסכנה קיומית לאנושות כולה, יש לנקוט בצעדים חריפים למיגור התופעה, ובניהם: העלאת מודעות לשינויי האקלים, חוסן אקלימי, שיפור ההתמודדות עם תופעות טבע, שת"פ להתמודדות עם המשבר, יישום התחייבויות ואמנות להפחתת זיהומים, יישום ועידת פריז.
14. חיים מתחת למים.
שימור ושימוש האוקיינוסים ובמשאבים הימיים: הפחתתה משמעותית של הזיהום הימי, פיקוח על דייג, הגנה על המערכת האקולוגית של החופים השונים, שימור ושיפור הפיתוח והמחקר הימי, סיוע כלכלי למדינות איים מתפתחות ועוד.
15. חיים על פני האדמה.
הגנה על מערכות אקולוגיות ביבשה: שימור, שיקום ושימוש בר קיימא של המערכת האקולוגית של מים נקיים בפנים הארץ ובאדמה, שימור יערות קיימים ושיקום יערות פגועים, שימור הרים, מלחמה במדבור (שיקום אדמה וקרקעות פגומים), נקיטת פעולות לעצירת צייד וסחר במינים מוגנים, ועוד.
16. צדק, שלום וחוזק המוסדות.
יעד זה כולל מטרות ברורות לקידום שלום ואחווה, כגון: הפחתה משמעותית של כל צורות האלימות ומקרי המוות הנובעים מהם, מיגור עינויים, התעללות, ניצול וסחר בבני אדם וילדים בפרט, מיגור משמעותי של שחיתות ושוחד, שיפור שקיפות המוסדות הלאומיים והבינלאומיים, קידום שלטון החוק ללא כל אפליה, מיגור הפצת נשק באופן לא חוקי, קידום ואכיפה של חוקים באופן שאינו מפלה אף אוכלוסייה.
17. שותפות להשגת יעדים.
יעד זה מורכב מתחומים רבים ולמעשה נוגע בכל היעדים שצוינו לפניו. הוא שואף לשיתוף פעולה מתמשך ויציב להשגת מטרות בתחומים שונים ובהם: מימון (סיוע למדינות מתפתחות), טכנולוגיה (שת"פ בינלאומי לשיפור הגישה למדע, טכנולוגיה וחדשנות על כל המשתמע מכך), מסחר (קידום מערכת מסחר עולמית שווה והוגנת המבוססת על חוקים תוך הגדלת הייצוא ממדינות מתפתחות), נושאים מערכתיים, שותפות בין בעלי עניין ומידע פיקוח ואחריות.
